מה זה בעצם שומנים בדם – ולמה תזונה קטוגנית היא הפתרון?

אם קיבלתם תוצאות בדיקות דם והרופא קבע שצריך להפחית את השומנים בדם – אתם לא לבד. הרבה אנשים מקבלים את הנתונים האלה בלי להבין מה זה אומר באמת ומה עושים עכשיו.

אז בואו נעשה רגע סדר, לא רק מבחינה רפואית – אלא גם רגשית. כי כשמבינים מה קורה בתוך הגוף, קל יותר לפעול ממקום של שליטה ולא של פחד.

סימן אחד לבעיה גדולה יותר

שומנים הם רכיבים חיונים בגופינו, אין לנו קיום ללא שומן והגוף שלנו זקוק לו. שומנים הם חומר גלם לבניית תאים, ליצירת הורמונים, לשמירה על חום הגוף – הם אפילו עוזרים לנו לספוג ויטמינים.

אבל, כמו בכל דבר – כשהכמויות יוצאות מאיזון, משהו משתבש.

זה לא קורה ביום אחד. הפרעות שומנים בדם הם סימן לכך שמשהו במטבוליזם שלנו לא עובד כמו שצריך, שמשהו בתזונה שלנו אינו נכון.

אבל הם בעיקר סימן לבעיה גדולה יותר

מי שסובל מערכים לא תקינים של שומנים בדם יודע שהם אף פעם לא מגיעים לבד. הפרעות שומנים בדם הן חלק מהתסמונת המטבולית. התסמונת המטבולית היא בעצם הביטוי הפיזי של תנגודת לאינסולין. היא כוללת בתוכה כמה פרמטרים, טריגליצרידים גבוהים בדם, HDL  נמוך, לחץ דם, עודף משקל ושומן בטני גבוה, וערכים לא תקינים של סוכר .

הפרעות שומנים בדם היא לא תופעה שקורית בפני עצמה והיא לא נוצרת רק בגלל אכילת שומנים בכמות גבוהה. אלא בגלל התנגודת לאינסולין- ואם המונח הזה אינו מוכר לכם.. אנחנו מיד נגיע להסבר!

ומה אתם מרגישים?

האמת? כלום.

אין כאב. אין סימן ברור. וזה בדיוק הקושי – זו תופעה שקטה. הגוף לא צועק, אבל בפנים, משהו מתחיל להשתבש.

יש אנשים שמרגישים עייפות מתמשכת, חוסר ריכוז, כבדות אחרי אוכל – אבל רוב הזמן, אנחנו פשוט לא יודעים. לכן בדיקות דם שגרתיות הן כל כך חשובות – כי הן נותנות הצצה למה שקורה "מאחורי הקלעים".

אפשר לשנות את זה?

בוודאי.

הגוף שלנו גמיש וחכם. כשהתזונה משתנה, כשהגוף מקבל את מה שהוא צריך באמת – רמות השומנים יכולות להתאזן.

אבל חשוב לטפל בבעיית השורש ולא רק לשים פלסטר – תרופות להורדת שומנים אמנם עוזרות להורדה מספרית של כמות השומנים, אבל אינן משפרות את האיכות שלהם ואינן מטפלות בבעיית השורש שבגללה השומנים עלו מלכתחילה. 

זה לא רק עניין של מספרים – זה עניין של איכות חיים. פחות סיכון, יותר אנרגיה, שיפור בתחושת הקלילות וביטחון בגוף שלנו. את אלה ניתן להשיג לא על ידי תרופות – אלא על ידי שיפור הבריאות המטבולית שלנו. 

שומנים בדם הם לא אויב. הם לא עונש. הם פשוט איתות – שהגיע הזמן להקשיב לגוף. כל מה שצריך זה שמישהו ייקח אתכם יד ביד ויראה איך עושים את זה נכון, בלי דיאטות קיצוניות, בלי ייאוש, ובלי רגשות אשמה.

הגוף שלכם לא נגדכם. הוא מבקש עזרה.

והחדשות הטובות? הוא יודע להשתקם – אם רק תתנו לו את הכלים.

איך שומנים בדם ותנגודת לאינסולין קשורים – ומה זה בכלל תנגודת לאינסולין?

הביטוי "תנגודת לאינסולין" נשמע רפואי ומבלבל, אבל מדובר בתופעה נפוצה מאוד – אם אתם סובלים מעודף משקל, סוכר גבוה, יתר לחץ דם, כבד שומני או השמנה בטנית- יש לכם תנגודת לאינסולין!

אז מה הקשר ביניהם? ומה בכלל קורה בגוף כשיש תנגודת לאינסולין?

נתחיל מהבסיס: מה זה אינסולין?

אינסולין הוא הורמון שהגוף מייצר – תפקידו העיקרי הוא "לשמור על הסדר" כשיש סוכר (גלוקוז) בדם.

ברגע שאנחנו אוכלים (במיוחד פחמימות) רמות הסוכר בדם עולות. האינסולין משתחרר מהלבלב, ניגש לתאים בגוף, ודופק בדלת: "יש כאן סוכר, תכניסו אותו פנימה בשביל אנרגיה".

כאשר הכול עובד כראוי – הסוכר נכנס לתאים, רמות הסוכר יורדות, והמערכת מתאזנת.

אז איפה הבעיה, ומה זה תנגודת לאינסולין?

במצבים מסוימים – בעיקר כתוצאה מתזונה עשירה מאוד בפחמימות פשוטות (קמח לבן וסוכר, לדוגמה), עודף שומן בגוף, חוסר פעילות גופנית או נטייה גנטית – התאים בגוף מתחילים "לא לציית" לאינסולין כמו פעם. הם נהיים פחות רגישים אליו.

האינסולין דופק – אבל הדלתות לא נפתחות.

והתוצאה? הסוכר נשאר בדם, הלבלב מייצר עוד אינסולין כדי לפצות – וזה יוצר עומס מטבולי. המצב הזה נקרא תנגודת לאינסולין, והוא עלול להוביל לאורך זמן לסוכרת מסוג 2, לעלייה במשקל, לעייפות ולבעיות מטבוליות נוספות.

אז איך זה קשור לשומנים בדם?

תנגודת לאינסולין לא משפיעה רק על סוכר – אלא גם על שומנים.

כאשר הגוף נמצא בתנגודת לאינסולין, הוא שולח מסר מבלבל לכבד: "הגוף רעב, אין מספיק אנרגיה". בתגובה, הכבד מתחיל לייצר יותר שומנים, במיוחד טריגליצרידים – סוג שומן שמגיע ישירות לדם.

בנוסף, תנגודת לאינסולין מפריעה לפירוק תקין של כולסטרול "רע" (LDL), ומורידה את רמות הכולסטרול "הטוב" (HDL). כלומר – כשהאינסולין לא מתפקד כמו שצריך, גם הפרופיל השומני של הדם משתבש.

כל אלה מגבירים את הסיכון למחלות לב, כבד שומני, סוכרת והשמנה בטנית.

איך תדעו אם זה קורה אצלכם?

תנגודת לאינסולין לא תמיד מורגשת – אבל יש סימנים שיכולים להעיד עליה:

• עייפות אחרי אוכל
• רעב תמידי (בעיקר לפחמימות)
• השמנה בטנית
• רמות גבוהות של טריגליצרידים בבדיקות דם
• סוכר גבולי (לפעמים נקרא pre-diabetes)
• לחץ דם גבוה
• כבד שומני

גם אם אינכם חולים – ייתכן שאתם במצב מטבולי לא מאוזן, שדורש התייחסות תזונתית עוד לפני שהופיעו מחלות.

למה דווקא תזונה קטוגנית? ומה הקשר לשומנים בדם?

שומנים בדם הם אחד המדדים הבריאותיים החשובים, אבל גם הכי מבלבלים. רבים סבורים בטעות ששומן מהמזון שווה "שומן בדם", ולכן כשעולה הצורך להוריד כולסטרול, ההמלצה האוטומטית היא להוריד שומן מהתפריט.

אבל כאן בדיוק נכנסת התמונה של התזונה הקטוגנית – דיאטה עתירת שומן ודלה מאוד בפחמימות – שמבוססת על עיקרון אחר לגמרי: לא להפחית שומן, אלא להפחית אינסולין.

וכשמורידים אינסולין – משהו מדהים קורה לפרופיל השומני בדם.

המחקרים מדברים בעד עצמם

• במחקר מקיף שהתפרסם ב־Journal of Nutrition and Metabolism נמצא כי תזונה קטוגנית הפחיתה את רמות הטריגליצרידים אצל משתתפים בעודף משקל בשיעור ממוצע של 50% בתוך 12 שבועות בלבד.טריגליצרידים הם תוצר של עודפי סוכר ועמילן בתזונה – לא שומן. ברגע שמורידים כמעט לגמרי את הפחמימות, אין לגוף עודפי גלוקוז להפוך לשומן, ולכן רמות הטריגליצרידים יורדות באופן מובהק.
• מחקר עדכני שפורסם ב־PubMed מגלה שדיאטה דלת פחמימות ועתירת שומן יכולה לשפר באופן משמעותי את רמות הסוכר והאיזון ההורמונלי – אפילו יותר מאימון עצים. שילוב האימון לא נתן יתרון נוסף, מה שמעלה שאלות חדשות לגבי הדרך האפקטיבית ביותר לשמור על בריאות מטבולית.

איך תזונה קטוגנית משפיעה על הגוף?

כאשר הגוף עובר למצב של קטוזיס – הוא שורף שומן כמקור עיקרי לאנרגיה, במקום סוכר. רמות האינסולין יורדות באופן טבעי, מאגרי השומן מתרוקנים בהדרגה, ואין זרם קבוע של סוכר שצריך "לארוז" בדם. 

אבל רגע – מה עם כל השומן שאנחנו אוכלים?

זאת שאלה הגיונית. בתזונה הקטוגנית אוכלים הרבה שומן – אבל הוא נכנס לגוף במצב מטבולי שונה: הגוף שורף שומן במקום לאגור אותו. הסוכר בדם לא קופץ, האינסולין לא שוטף את הגוף, והשומנים לא "נתקעים" במחזור הדם. זה לא סוג השומן שמשפיע – אלא הקשר התזונתי שבו הוא נאכל.

התזונה הקטוגנית לא רק יעילה לשיפור שומנים בדם – אלא עושה זאת בצורה חדה, עקבית ונתמכת מדעית.

לא תמיד צריך להילחם בשומן. לפעמים צריך פשוט להקשיב לגוף – ולתת לו את הכלים לעבוד נכון. תזונה קטוגנית, בליווי מקצועי, היא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לנו לעשות את זה.

איך מתמודדים עם הפחתה כזאת בפחמימות? האם חייבים לוותר על הדברים המפנקים?

אולי השאלה הכי נפוצה כשמדברים על תזונה קטוגנית: "איך אפשר לעמוד בזה? אני חייב לוותר על כל הדברים הטעימים?"

אז קודם כל – בואו ננשום.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, תזונה קטוגנית היא לא עונש, ולא אומרת לחיות רק על אבוקדו וביצים. להפך – זאת תזונה מפנקת, עשירה וטעימה, אם רק יודעים איך לגשת אליה נכון.

מפחיתים פחמימות – אבל לא מפחיתים הנאה

המטרה של תזונה קטוגנית היא לא להפוך את החיים לאפרוריים ונטולי עונג. להפך – הרבה אנשים מגלים שבעזרת המרכיבים הנכונים, הם מצליחים לשלב בתפריט גם קינוחים עשירים, מאפים, פיצות ושוקולד, בלי לצאת מהמסגרת.

אתם לא צריכים לוותר על קינוח בערב, ולא להרגיש שאתם "על דיאטה".

אתם רק לומדים ליהנות – אחרת.

קינוחים קטוגניים

עוגת גבינה קרמית על בסיס שקדים, בלי קמח ובלי סוכר – ואף אחד לא מנחש!

טראפלס שוקולד עם חמאת בוטנים וקקאו, ממותקים בסטיביה או אריתריטול

מוס שוקולד עשיר עם קצפת ושוקולד מריר 85%

בראוניז קטוגניים על בסיס קמח קוקוס ואגוזים

עוגיות שקדים עם קינמון וסילאן ללא סוכר

ארוחות מפנקות

קרפים קטוגניים ממולאים בגבינות ואגוזים

פיצה על בסיס קמח שקדים או כרובית – עם רוטב עגבניות, מוצרלה טרייה ובזיליקום

לזניה עם דפי קישוא וגבינות שוות

סלטים עם רטבים שומניים (איולי, טחינה, שמן זית, גבינות שמנת)

קרמים, פשטידות, ואפילו גלידות ביתיות קטוגניות!

לצד הקפה

שוקולד מריר ללא סוכר (יש מבחר מצוין בארץ)

קפה עם שמנת מתוקה או חלב קוקוס מוקצף

ביס קטן של חטיף קטוגני – ויש היום בשוק אפילו עוגיות מוכנות שמתאימות לקטו

למתכונים קטוגנים נוספים לחצו כאן

בשורה התחתונה?

אתם לא צריכים לוותר על פינוק. אתם פשוט מחליפים את הצורה שלו. ובתכל'ס? הרבה פעמים זה מרגיש יותר מפנק ממה שהתרגלנו.

בליווי מקצועי והתאמה אישית שתקבלו ממני, לא תרגישו מחסור. מרגישים שינוי.

וכשהבדיקות משתפרות, האנרגיה עולה והקינוחים לא חסרים – מבינים שזו לא הקרבה, זו בחירה חכמה.