עמידות ( תנגודת ) לאינסולין – אם המחלות 

מספר הסובלים מעמידות לאינסולין הכפיל את עצמו בעולם בשלושת העשורים האחרונים ועומד להכפיל את עצמו שוב בשני העשורים הקרובים. אז מהי המחלה המסתורית שתוקפת את כולנו?

לפני הרבה שנים, עמידות לאינסולין נחשבה ל"מחלה של שפע" שעיקר החולים בה היו אנשים עמידים ומבוגרים. היום מדברים על כ 50% מאוכלוסיית העולם! מספר הסובלים מעמידות לאינסולין הכפיל את עצמו בעולם בשלושת העשורים האחרונים ועומד להכפיל את עצמו שוב בשני העשורים הקרובים.
אז מהי המחלה המסתורית שתוקפת את כולנו?
המאמר הזה ישפוך אור ויסביר אותה.
 
כולכם מכירים מישהו שיש לו סוכרת, השמנה, כבד שומני, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, בעיות פוריות או אלצהיימר, נכון?
אלה המחלות הכרוניות הנוכחות בחיינו יותר ויותר בשנים האחרונות, ומה שיפתיע אתכם אולי לגלות זה שלכל המחלות האלה יש בסיס וגורם משותף אחד- עמידות לאינסולין.
לפני שנבין מה היא עמידות לאינסולין, נכיר את האינסולין
 
מהו אינסולין?
האינסולין הוא הורמון המיוצר בגוף באופן טבעי בלבלב, הוא נע בזרם הדם ומשפיע על התאים שלנו בגוף.
התפקיד הכי מוכר שלו ( אם כי לא העיקרי ) הוא הכנסת הסוכר לתוך תאי הגוף, לשרירים, למוח, ללב ולכל איבר אחר הזקוק לסוכר. הוא מופרש כאשר רמת הסוכר שלנו בדם עולה כתוצאה מאכילת מזון המכיל פחמימות.
בנוסף לתפקיד זה- לאינסולין תפקידים רבים בכל תא ותא בגופנו.
– האינסולין אחראי המרת האנרגיה העודפת לשומן, הוא כפתור ההדלקה והכיבוי של שריפת השומן בגוף:  כאשר הוא גבוה הגוף אוגר שומן, כאשר הוא נמוך, הגוף שורף שומן.
–  הוא בעל השפעה אנבולית ( תהליכי בנייה ) של תאי השריר
– יש לו השפעה על מערכת ויסות לחץ הדם
– אחראי על ייצור תקין של הורמוני המין
– ויש לו תפקידים חשובים בשמירה על תקינות מערכת העצבים, העצמות ובעצם בכל המערכות בגופנו.
 
עמידות לאינסולין הוא מצב שבו חלק מהתאים בגוף לא מגיבים באופן מיטבי להורמון- הם נהיים עמידים לאינסולין. בגלל התפקידים החשובים של ההורמון בגוף, גופנו החכם מפצה על העמידות על ידי הפרשה מוגברת של אינסולין – מצב שנקרא היפראינסולינמיה , שזה המצב שאחראי בעצם לביטוי החזק ביותר של עמידות לאינסולין שהיא התסמונת המטבולית  עליה תוכלו לקרוא בפירוט במאמר נפרד.
אך אסביר אותה בקצרה.
תסמונת מטבולית היא מקבץ של תסמינים בהם:
השמנה בטנית
ערכים גבוהים של סוכר בדם
יתר לחץ דם
ערכים גבוהים של טריגליצרידים ( שומנים ) בדם
ערכים נמוכים של HDL "כולסטרול טוב "  ( לציין כי המונח הזה שגוי, HDL ו LDL הם רק הנשאים של הכולסטרול בדם ואינם הכולסטרול עצמו )
 
לפי ארגון הבריאות העולמי- אם יש לך 3 תסמינים יש לך תסמונת מטבולית.
כפי שניתן לראות, הם מאגדים בתוכם בעצם את כל המחלות המטבוליות שאנחנו סובלים מהם בגלל עמידות לאינסולין! זאת אומרת שעמידות לאינסולין היא הבסיס לבריאות מטבולית  ירודה .
 
    
מה הם הגורמי הסיכון לעמידות לאינסולין?
הסטוריה משפחתית
סוכרת הריון
סטרס
שחלות פוליציסטיות
דלקת כרונית
עישון
אורח חיים יושבני
גיל הפסקת וסת
גיל
תרופות שונות כמו סטרואידים ן SSRI'S
 
 
אם כך, עמידות לאינסולין מביאה לרמות גבוהות של אינסולין בגוף ומכאן נוצר מצב שבו חלק מהתאים בגוף עמידים כאמור לאינסולין ומקבלים כמות קטנה של אינסולין, אך חלק מהתאים בגוף אינם עמידים לאינסולין והם מקבלים כמות גדולה מידי של אינסולין.
 
ואולי אתם לא תופתעו לגלות שהתאים שאינם הופכים לעמידים לאינסולין לרוב הם תאי השומן. כפי שהזכרנו קודם, האינסולין הוא כפתור ההדלקה של מנגנון אגירת השומן בגוף- אם רמות האינסולין גבוהות, לתאים אין יכולת לשרוף שומן והם אוגרים שומן ללא הפסקה.
כאן מתחיל מעגל הקסמים- שימו לב!
התאי השומן מתמלאים בשומן בגלל אינסולין מגבר, עם הזמן הם נהיים מודלקים ומפרישים לדם חומרים דלקתיים- נגרמת סאב דלקת ( דלקת כללית שאינה מורגשת באופן ספיציפי באיבר אחד) שמחמירה את העמידות לאינסולין בעיקר בתאי השריר- השריר לא מסוגל לקלוט גלוקוז בצורה יעילה- יש עליה בהורמון האינסולין בגוף שגורם לאגירת שומן נוספת- תאי השומן גדלים יותר.. והמעגל חוזר על עצמו.
 
איך העמידות משפיעה על הבריאות המטבולית?
בעבר, התסמונת המטבולית כונתה "תסמונת העמידות לאינסולין" כי העמידות היא הגורם הראשי והראשון לבריאות מטבולית לקויה.
הביוכימיה שעומדת מאחורי כל המצבים המטבולים  סבוכה באופן מפליא. אסביר בצורה קצרה מאוד את הקשר בין כל המצבים לעמידות לאינסולין.
 
השמנה-  הביצה והתרנגולת
הביצה- רמות האינסולין בגוף מכריעות מה הגוף יעשה עם האנרגיה שלו- ישרוף אותה או יאגור אותה. רמות גבוהות של אינסולין יגרמו לאגירת שומן (גם אם כמות הקלוריות בתפריט אינה גדולה ! ) בעוד שרמות נמוכות של אינסולין לא ייגרמו לאגירת שומן.
התרנגולת- מהצד שני של מעגל הקסמים, השמנה עצמה מעלה את העמידות לאינסולין.
 
סוכרת וטרום סוכרת- כאשר תאי השריר עמידים לאינסולין, הסוכר לא יכול להתפנות מזרם הדם לשרירים בצורה תקינה ורמת הגלוקוז בדם עולה. גם כאן יש מעגל קסמים- כתוצאה מעליה של הסוכר בדם הלבלב מפריש יותר אינסולין, רמות גבוהות של האינסולין מפחיתות את הרגישות של התאים לאינסולין. אפשר לדמות את זה לחשיפה לריח כלשהו- בהתחלה אתם מריחים אותו חזק, אבל ככל שיש יותר חשיפה אליו, מערכת החישה מתרגלת ומגיבה פחות. כך בדיוק קורה לתאי השריר עם החשיפה המוגברת לאינסולין.
 
כבד שומני- לכבד תפקיד מרכזי במשק האנרגיה שלנו בגוף. במצב תקין הכבד מרגיש את האינסולין בדם ועוזר לגוף להוריד את רמת הסוכר בדם על ידי הפיכת הסוכר לגליקוגן ( מולקולות גלוקוז מחוברות יחד) או לשומן.
הכבד הוא אחד האיברים הראשונים שמפתחים עמידות לאינסולין- ובמצב כזה במקום לאגור את הסוכר הוא מפרק גליקוגן ומשחרר אותו לדם בצורה של סוכר ומעלה עוד יותר את הסוכר והאינסולין בדם.
בנוסף, במצב של עודף אינסולין ( אינסולין גבוה= אגירת שומן), הכבד מייצר שומן בכמות גבוהה מהרצוי.
תהליך זה מוביל ל 2 בעיות
1. עליה ברמות שומנים בדם (טריגליצרידים ו LDL ) וירידה בHDL 
2. כבד שומני – מתייחס למצב שבו 5-10% ממשקל הכבד הוא שומן. המצב קורה כאשר הכבד מאחסן יותר מידי שומן. הבעיה במצב זה היא שהכבד נוטה די מהר להפוך למודלק כי אינו אמור לאחסן כמות כזאת של שומן, ואם אינו מטופל המצב עלול להפוך אף להצטלקות של הכבד ואף שחמת הכבד.
 
יתר לחץ דם- אחד ההורמונים החשובים בשמירה על לחץ דם תקין הוא הורמון שנראה לאלדוסטרון. הוא עוזר לכליות לספוג את הנתרן בחזרה לזרם הדם מכיון שנתרן הוא אלקטרוליט חשוב וחיוני בגופינו. אינסולין מעלה את רמות האלדוסטרון בדם. עודף אינסולין כפי שקורה בעמידות לאינסולין גורם לעודף אלדוסטרון ומכאב לאגירה עודפת של נתרן. מים ונתרן תמיד באים יחד, אם הגוף אוגר נתרן- הוא אוגר גם מים, ומכאן שלחץ הדם יעלה.
נתרן הוא גורם שניוני אם כך בלחץ הדם, מה שגורם לאגירה מוגברת שלו ושל נוזלים מלכתחילה הוא עודף האינסולין. אם נוריד את כמות האינסולין- נוריד את לחץ הדם.
אם לא די בכך- לאינסולין תפקיד חשוב ביכולת של כלי הדם להתרחב. כאשר אינסולין נוכח בכלי הדם שלנו, הוא מאותת לכלי הדם להפריש מולקולה חשובה מאוד שנקראת NO  (חנקן חמצני) שמאפשרת התרחבות של כלי הדם. כאשר תאי השכבה הפנימית של כלי הדם (אנדותליום) עמידים לאינסולין, יש הפרשה מופחתת של NO ומכאן שיש לכלי הדם יכולת מופחתת להתרחב. מה שמוביל לעליה בלחץ הדם.
 
שומנים בדם- זה נושא מורכב וסבוך, אנסה לפשט אותו ככל הניתן.
כאשר הרמות הרגילות של שומנים שונים בדם יוצאות מאיזון, זהו מצב שנקרא "דיסלפידמיה " – מצב שיכול לנבא סיכון למחלות לב וכלי דם . נתייחס ל 3 שחקנים עיקריים:
 LDL (ליפופרוטאין הנושא את הכולסטרול בתוכו) – יש שני סוגים עיקריים של LDL :
הסוג הראשון נקרא A-
גדול, מרווח שיכול לשוט בכלי הדם בקלות אינו נוטה לשקוע בדפנות ( מה שמביא לטרשת עורקים)
הסוג השני נקרא B- קטן ודחוס ובעל נטיה גדולה יותר לשקוע בדפנות כלי הדם.
בבדיקת דם רגילה בארץ לצערנו אנחנו לא יודעים איזה סוג של LDL זורם לנו בדם והרופאים נוטים להתייחס רק למספר עצמו.
אבל יש דרך לקבל מושג מה איכות הכולסטרול שלנו.
אם נתבונן בבדיקות הדם בערכי HDL וטריגליצרידים:
נחלק את ערך הטריגליצרידים הערך הHDL- אם נקבל יחס קטן מ 2: המשמעות היא שככל הנראה יש לנו יותר LDL A – שאינו נוטה להתחמצן ולשקוע בדפנות
אם היחס בין HDL לטריגליצרידים גדול מ 2- ככל הנראה יש לנו כמות גדולה יותר של LDL B הנוטה להתחמצן ולשקוע בדפנות כלי הדם ולגרום לטרשת.
איך כל זה קשור לאינסולין? יחס גבוה מ 2 בין HDL לטריגליצרידים הוא אחד הסימנים לעמידות לאינסולין וחלק מהתסמונת המטבולית. אם נפחית את עמידות שלנו לאינסולין, נפשר את כמות ה LDL מסוג A ונפחית את סוג B- גם עם המספר הכולל של LDL יעלה, האיכות שלו תשתפר!
דלקת
עמידות לאינסולין גורמת לעליה במדדי דלקת בגוף ומפחיתה את היכולת של הגוף לאזן מצבים דלקתיים. לדלקת יש קשר חזק וישיר לסיכון למחלות לב וכלי דם, אבל לא רק, מי שסובל מעמידות לאינסולין יחווה פעמים רבות קושי להחלים מדלקות אורטופדיות שונות, החמרה בדלקות פרקים, פיברומיאלגיה ומחלות דלקתיות נוספות.
 
 
 
 
פוריות
בגברים- תאי אנדותל (שכבה פנימית של כלי דם) עמידים לאינסולין לא מאפשרים לכלי הדם להתרחב באופן תקין ומונעים זקפה יעילה .
בנוסף, תאי שומן גדולים בגוף מפרישים כמות עודפת של אנזים שנקרא ארומטאז- אנזים שממיר טוסטרסרון לאסטרוגנים- מה שמוריד את איכות וספירת הזרע הגברי
 
בנשים
הורמונים הם הבסיס לסייקל הנשי החודשי, הורמונים מסוימים מופרשים בשלבים שונים של הסייקל ומאפשרים הבשלה ושחרור ביצית, ובתנאים המתאימים כניסה להריון ושמירה על הריון תקין.
שיבוש במהלך ההורמונלי הזה מקשה על קיום הריון.
לאינסולין יש תפקיד חשוב בשחלות. במצב של עודף אינסולין אצל נשים באופן הפוך כמעט לגברים- יש ירידה בתפקוד הארונטאז, האנזים שאחראי על הפיכת הורמונים אנדוגנים לאסטרוגנים, יש ירידה בכמות האסטרוגן, מה שמונע את השחרור של הביצית לרחם ולא מתקיים ביוץ תקין.
 
 
 
שיפור עמידות לאינסולין ב 3 צעדים
ראינו במאמר זה שיש לנו הרבה סיבות לטפל בעמידות לאינסולין , שיש לה השפעה מכריעה על הבריאות שלנו בכלל והבריאות המטבולית שלנו בפרט. ההשפעות של העמידות אינן נגמרות בהשמנה וסוכרת אלא משפיעות על כל מערכות החיים שלנו ואיכות החיים שלנו.
יחד עם המורכבות של העמידות, היכולת שלנו לפשר אותה היא לחלוטין בידים שלנו!
הנה 3 צעדים שתוכלו להתחיל כבר מחר בבית
 
צום הוא אולי אחד הכלים הכי מהירים לשיפור העמידות- צמצמו את חלון האכילה שלכם למקסימום 10 שעות ( למשל 10:00-20:00 ) ואפשרו לגופך לשהות במצב של אי אכילה למשך 14 שעות לפחות.
הוציאו מן התפריט שלכם מזונות שהם "רוצחים מטבולים" , הפחיתו אכילה של מזונות על בסיס דגנים, הגבירו אכילת ירקות וחלבונים מהחי (מוצרי חלב, ביצים, דגים ובשר לסוגיו)
אימון התנגדות קצר של 10 דקות בשעות הבוקר עם משקוליות, גומיות או משקל גוף משפר את העמידות שלכם לאינסולין למשל 8 שעות. ככל שתתאמנו יותר פעמים בשבוע כך תפחיתו את העמידות לאינסולין
 
 
הבריאות המטבולית שלכם- בידיים שלכם!
פנו אלינו  למרכז לבריאות מטבולית לקבלת תוכנית איזון בריאות מטבולית מלאה.